וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש

וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה .

ובקהלת נאמרו 28 פעמים עתים י"ד לטובה וי"ד לרעה , לכל זמן ועת לכל חפץ ,שאת כולם ברא השם יתברך לתכלית רצונו יתברך שהכל ברא לכבודו. וכמו שהקדוש ברוך הוא מעביר יום ומביא לילה והכל לכבודו ,כך גם בחיי האדם הקב"ה יוצר אור ובורא חושך ,שברא אצל האדם זמני אור וזמני חשכה ,והתכלית בכל זה היא שהכל ברא לכבודו , שכשם שקילוסו של הקב"ה עולה מהזמנים המאירים כך קילוסו עולה מהעיתים שהאדם שרוי בחשכות .תכלית הבריאה היא ללכת יומם וליליה ,בכל העיתים והמצבים יעבוד יהודי להשי"ת ויעשה תמיד את רצון השם יתברך הנדרש ממנו בעת הזאת כי זה הנסיון הגדול וזו התכלית .

ובזוהר הקדוש מצינו שכתוב וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן דא אברהם ולילה בעמוד אש דא יצחק. שמרומז בזה לשני הבחינות אהבה ויראה ומרומז בזה לשני העיתים בחינת יום ובחינת ליליה . והשם הולך לפניהם יומם שזה בחינת יום, זה זמן חסד שיהודי צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא במידת אהבה שהיא התכלית להנחותם הדרך היינו דרך אהבת ה' שזה התכלית הדבקות במידת אהבה בזמן שיום וחסד ובזה גם מרמז הענן שהיו ענני הכבוד בזכות אהרון הכהן שאהב שלום ורדף חסד.

ואילו לילה בעמוד אש ,בעיתים של החשכות העבודה היא להאי"ר להם אותיות לירא"ה לדעת שיש דין ויש דיין . כמרומז בתהילים בפסוק להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות . בבוקר רואים את חסדי השם יתברך ואז המידה היא אהבת השם, אך בלילות בזמני חשכות ,המידה ואמונתך, שאז העבודה אמונה ויראת השם שיש דין ויש דיין , ויאמין שכל זה מה שקורה איתו זה הכל בהשגחתו של השם יתברך להמתיק איתו הדינים ולקרב אותו מחדש לעבודתו יתברך להוסיף לו כיסופים לחדש לו נעורים חדשים בעבודתו יתברך מה שגרם לו החושך שבו היה שרוי אך דע שהתכלית היא תמיד ללכת שהשם הולך לפניהם ולא לעצור אף פעם גם במצב של חושך ימשיך לעבוד את השם ביראה ובאמונה ויומתקו הדינים ויהפך הלילה שוב ליום וידבק שנית באהבה הראשונה של לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה .

אך יהודי צריך להאמין שהשם יוציא אותו מכל המצבים של החשכות כמו שנאמר בפסוק ביצאת מצרים "ערב וידעתם כי השם הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם את כבוד השם". שבזמן שערב וחשכות יהודי מאמין שהקדוש ברוך הוא יושיע אותו אז וודאי בוקר וראיתם את כבוד השם ממלא השם יושיע אותו ואז יראה חסדי השם וידבק שוב באהבה.

והסוד לכל הדברים הללו הוא הקירבה להשם באמת והיא ההיתבודדות שיהודי מתחבר להשם באמת בזמן החשכות ושופך את ליבו להשם שנאמר "שפכי כמים ליבך" אז מתגלה מחדש האור האלוקי והחסדים נמתקים ושוב עולה העת של יומם בעמוד ענן .

(מלוקט מספר נתיבות שלום לאדמו"ר מסלונים)

צחי לאון