ושים חלקנו עמהם

יוסד התורה ועמוד האמונה הוא הביטחון כי האדם המאמין חייב להתחזק במידה זאת וכמו שתקינו לנו חכמנו בתפילת שמונה עשרה "על הצדיקים ועל החסידים וגו." יהמו נא רחמיך" "ותן שכר טוב לכל הבוטחים ושמך באמת, ושים חלקנו עמהם." לימדונו חכמנו שבתפילת שמונה עשרה נבקש מהשם שיהיה חלקנו עם אותם אלה שבוטחים בו באמת ולהגיע לדרגה גבוה זו. כי לא קלה היא המידה הזאת ונמצאת באותם צדיקים יחדי סגולה אשר שאצלם האמונה בבורא יתברך שמו הייתה בביטול האני עצמי לגמרי והם ידעו לבטל את הכח הזה של "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ". אומר הרב דסלר זצ"ל אחד הכוחות החזקים ביותר הטמונים בנפש האדם הוא שמרגיש את עצמו כעצמאי שהוא כביכול היוזם והמוציא לפועל ומצליח והוא נהנה מהישיגיו.קשה לנו לתפוס את הטעות "שבכחי ועוצם ידי" כי כולנו נגועים בדבר אומר הרב ומדמים לעצמנו שאנו שולטים בסיבות ובפקחותנו מנצלים אותן לטובתנו. אך באמת אם נתבונן נראה שלפעמים היינו כעוורים המגששים באפלה בין אותם הסיבות שנקראו לפנינו כמה פעמים נוכחנו לדעת שהסיבה בה תלינו את כל תיקוותנו אכזבה, וסיבה אחרת שלא החשבנו ואפילו לא חשבנו עליה היא זאת שהביאה את מבוקשנו. דוגמת אחי יוסף שבטי ישראל שמכרו את יוסף לעבד ועל ידי זה נעשה מלך. כל זה בא ללמדנו שהסיבות העקריות הם הסיבות הרוחניות . מה שנראה לנו סיבה אינה אלא כלי ואמצעי להגשמת התכלית הרוחנית ,

ובראות האדם את עולמו בהשקפה זו שהכל מאתו יתברך ,לא ימצא מקום לדאגה כלל ,כי הרי יודע הוא שהשי"ת כבר קבע לו את מנת חלקו לצרכי עבודתו,וממלא אין לו על מה לדאוג . עוד אומר הרב דסלר שאין האדם דואג אלא בדבר שהוא יוכל לתקן, אבל בדבר שהוא מוכרח אפילו אם תיהיה צרה לפניו לא ידאג. כמו שהאדם אינו דואג על זה שהוא בודאי ימות כי אין שום עצה אחרת לאדם איך יוכל להשאר כאן בעולם הזה. וכל זה תלוי רק ביד השם. על כן אילו ידע האדם שהכל ביד השם ואין בידו לשנות כלל, וכל מעשיו אינן סיבות אמיתיות אלא רק נסיון מהבורא שלא ניפול בניסיון הזה של כחי ועוצם ידי ונדע שכל המעשים והסיבות פועלים אלא מהשם יתברך לבדו ואין עצה לאדם ו"רק עצת השם תקום". אם האדם ידע זאת ויפנים,

יבין שאין סיבה לדאגה יותר מכיוון שאין מקום לדאגה . שנזכה ושים חלקנו עם הבוטחים בשמך האמת

מלוקט מדבריו של הרב הגאון אליהו דסלר זצ"ל

מאת צחי לאון