ממכתבי רבי נתן ("עלים לתרופה", מכתב קעא)

ממכתבי רבי נתן ("עלים לתרופה", מכתב קעא)

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מוֹצָאֵי שַׁבַּת שִׁירָה, אוֹר לְיוֹם א', תקצ"ה, לפ"ק טְשֶׁעהרִין.

שָׁלוֹם לַאֲהוּבַי, אַחַי וְרֵעַי, אוֹהֲבִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, חֲבֵרַי וְתַלְמִידַי, בָּנַי וּנְכָדַי, שֶׁיִּחְיוּ – כֻּלָּם יַעַמְדוּ עַל הַבְּרָכָה, חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח, אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

"וְהִנֵּה בִּטְנִי מָלֵא מִלִּין לְדַבֵּר עַל לִבְּכֶם, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל, כִּי כְּבָר הִקְדַּמְתִּי לְדַבֵּר עִמָּכֶם הַרְבֵּה הַרְבֵּה אֵיךְ צְרִיכִין לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת וְאֵיךְ כָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים נֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ וְלִהְיוֹת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּכְבָר סָבְלוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַזְּקֵנִים וְהַנְּעָרִים צַעַר וּמְרִירוּת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד מֵעוֹדָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכַמָּה נִדְּחוּ עַל יְדֵי זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל אוֹתָן שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָם – אַשְׁרֵיהֶם, אַשְׁרֵי חֶלְקָם".

"וּבוֹחֵן לְבָבוֹת הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹש זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא וְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד לְהִתְחַזֵּק עַל עָמְדוֹ תָּמִיד לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל הַמִּצְווֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וֶאֱמֶת וְכוּ', וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן. מַה נֹּאמַר וּמַה נְדַבֵּר, וַהֲלא אַתֶּם יְדַעְתֶּם, שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה מִזֶּה, שֶׁכָּל הָעוֹלָם מָלֵא יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָד, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז, כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה".

"וּתְהִלָּה לָאֵל, כְּבָר הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה מִגְּדֻלַּת וּקְדֻשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבְנִפְלָאוֹת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְשִׂיחוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, מִכָּל אֵלֶּה רָאוּי לָכֶם, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ וּלִבְלִי לְהִתְפַּחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, רַק לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּעֵסֶק זֶה, וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּלְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בְּבִטָּחוֹן חָזָק, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ נֶגְדּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלא יוּכְלוּ לָךְ. וְכָל הָרַעַשׁ הַזֶּה – בִּשְׁבִיל לְעוֹרֵר אוֹתִי וְאֶתְכֶם לַעֲסֹק יוֹתֵר בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וּבִפְרָט בְּשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְהַרְבּוֹת בָּזֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּל אֶחָד יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – הֵן עַל עַצְמוֹ, הֵן עֲבוּרִי, הֵן עַל הַכְּלָל – וַה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, יִשְׁמַע וִירַחֵם וְיוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ".

דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָעַד וְלָנֶצַח. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.