השקו את הנשמה מן הבאר

זה היה בבוקר אביבי רגיל ושגרתי,חצי שנה בערך מאז שעזבתי את לוס אנג'לס. עליתי על הרכב כהרגלי. בדרכי לעבודה עוד הספקתי להביט בנוף המרהיב של אזור השפלה ועמק איילון כל כך הרגשתי שייכות למקום הזה למרות שלא גדלתי בו , אבל זה הבית שלי, שם למעלה זאת הגבעה שלי ממש כן ההרים האלה ממול.התחברתי לכל מקום שראיתי אפילו לעץ הכי קטן שעמד לו בצידי הכביש. חסרה הייתה לי קצת התחושה הזאת בארץ הנכר והמנוכרת שם בהתחלה זה היה כסף והצלחה למרות שכסף לא ראיתי אבל הצלחה בדברים מסוימים כן היו, אך שום תחושת שייכות לא הייתה לי. פה בארץ אני ממש מבין את הפסוק "לך אתנה את הארץ הזאת" ממש הרגשתי כך באותו הרגע שזאת הארץ שלי ומכאן אף אחד לא יזיז אותי שוב עקרתי מעצמי את הרגשת המהגר שחי לו בארץ רחוקה וחזרתי להיות תושב. המשכתי לנסוע מתפתל לי בין שבילי העיר נעצרתי לרגע ברמזור אדום שכנראה היה ארוך מידי מכוון ששוב נבלעתי בתוך מחשבותיי אולי זה היה השיר שהתנגן לו ברדיו שמשך את צומת לבי ומשם ישר הלב שלח פקודה אל המוח "הנה הגעתי עד פי הבאר אך מה לי התכלית בלי כד המים" רמזור האדום הזה עצר אותי לרגע ממרוץ החיים שנכנסתי אליו שוב בבניית העסק החדש והריצות לכאן ולכאן אך ידעתי שמשהו חסר לי הרגשתי שוב צימאון שהיה מוכר לי . וכך אמרתי לעצמי שהנה הגעת עד פי "הבאר" שהיא "ארץ ישראל" ארץ הקודש שאליה איחלתי והתפללתי כל הזמן הזה ששהיתי בגולה "אך מה לי התכלית בלי כד המים" ואין מים אלא תורה שנאמר "הווי כל צמא לכו למים " ואין מים אלא תורה, כך שנו חז"ל . הרי כל המטרה שלי בעליה לארץ ישראל הייתה אמורה להיות בבחינת עליה שכן מעלים בקדושה ואין מורידים. וארץ ישראל ארץ הקודש על כן אנו משתמשים במושגים כגון ירידה מהארץ וכאשר חוזרים זה בחינת עלייה והכוונה לעלייה רוחנית. הסתכלתי מסביבי והבטתי שוב באנשים במכוניות הרגשתי שאני חוזר אחורה שוב למרדף החיים החומריים שסחפו אותי באמריקה בבניית העסק החדש. כסף זה אמצעי חשוב למחייה אך מעבר לכך זאת תאווה גמורה שאנו שוחקים את עצמנו בכדי להשיג את רצוננו , אנחנו תמיד מחפשים להרגיש טוב ובטוח וחושבים שאם נשיג עוד קצת כסף זה יספק את הרגשתנו אך בשביל זה אנשים מחפשים להם עוד תעסוקה בנוסף לאותה אחת שכבר יש להם ואז המצב רק מחמיר , כי אז וודאי לא יהיה לאדם זמן להתבונן בחייו ולראות את אור האלוקים.

זה בדיוק מה שאמר פרעה למשה כשמשה ביקש לשחרר את עם ישראל ממצרים, אמר פרעה ליועציו (שמות ה ח) וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ: פרעה היה חכם לדעת שמרוב עבודה חומרית אין האדם מחפש את האלוקים ואת הטוב אלא להיפך הוא יותר מושקע בחומריות וסיפוק תאוותיו ורק יוסיף מכאוב לחייו על כן העצה היא עצרו רגע את מרוץ החיים שתו כוס מים קרים (תורה) שעה אחת בשבוע השקיעו גם בשביל הנשמה שגם היא רוצה קצת מזון ובזה תכניסו לחייכם אור וברכה וזכרו "פיתחו לי פתחו של מחט אפתח לכם עולם ומלאו." מאת צחי לאון

#photo #hot